מוחמד עליאן נ' חיים זקן בע"מ

פסק דין

התובע, מר מוחמד עליאן, החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש 9/05 כפועל בניין וסיים את עבודתו בחודש 1/08.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעות, גמול עבודה בשעות נוספות והפרשי שכר מינימום.

הרקע העובדתי

הנתבעת היא חברה הפועלת בענף הבניין.

התובע הינו תושב בית לחם.

התובע החל לעבוד אצל הנתבעת כפועל יומי בפרוייקט של הנתבעת בהר חומה בחודש 9/05.

לצורך התרת כניסתו ועבודתו בישראל הוציאה הנתבעת עבור התובע היתרי יציאה לעבודה בישראל.

הנתבעת דיווחה על העסקת התובע לשירות התעסוקה והפרישה לשירות התעסוקה הפרשות בגין זכויותיו הסוציאליות של התובע.

הצדדים אינם חולקים (עוד) על כך שתקופת עבודתו והיקף עבודתו הם כעולה מן הדו"ח של שירות התעסוקה שצורף לתיק. מנתוני שירות התעסוקה עולה כי התובע החל את עבודתו ב-9/05, כאמור, ועבד בה ברציפות, למעט בחודש 4/06, עד לחודש 1/08.

כמו כן, הצדדים אינם חולקים (עוד) שהשכר ששולם לתובע הינו כמפורט בתלושי השכר של שירות התעסוקה.

מן העדויות עולה כי העסקת התובע ישירות על ידי הנתבעת ארכה כשנה, בפרוייקט שביצעה הנתבעת בהר חומה. לאחר מכן הועסק התובע באמצעות קבלן משנה בשם "אבו מאלק". כאמור, לצרכי הליך זה אין מחלוקת כי הנתבעת אחראית כלפי התובע כמעסיקו גם בגין תקופת עבודתו באמצעות "אבו מאלק".

הנתבעת הסיעה את התובע בתחילת יום העבודה מהמחסום בבית לחם לעבודתו והסיעה אותו בסוף יום העבודה ממקום עבודתו למחסום.

לאחר סיום עבודתו משך התובע את סכומי פיצויי הפיטורים שעמדו לזכותו מהפרשות הנתבעת לשירות התעסוקה.

התביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת

התובע טוען כי פוטר מעבודתו לאחר שמפקחים של הרשויות הגיעו לאתר בו עבד בבית וגן והחרימו את היתר העבודה שלו, כפי הנראה בשל כך שהמפקחים סברו שהתובע מועסק שלא על ידי הנתבעת שהיתר העבודה שלו רשום על שמה, והנתבעת לא דאגה להעסיק אותו לאחר אירוע זה.

הנתבעת טוענת שהתובע התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת.

במחלוקת בין הצדדים אנו מעדיפים את גרסת התובע, שלא נסתרה. להלן נימוקינו:

במהלך העדויות התברר, כאמור, שהתובע הועסק באמצעות אבו מאלק. הנתבעת טענה בהליך כי התובע ניצל את היתר הכניסה לעבודה שהנתבעת הוציאה עבורו כדי לעבוד גם אצל מעסיקים אחרים. העד שהעיד לנתבעת, מר חמזה עליאן, אישר שאבו מאלק היה עובד בתקופה מסויימת בנתבעת והוא לא יכל לשלול את טענת התובע כי אבו מאלק היה קבלן משנה של הנתבעת בעת סיום עבודת התובע. ממילא אין כל צורך לקבוע את מעמדו המדוייק של אבו מאלק בנתבעת או כלפי הנתבעת בעת סיום עבודתו של התובע, משום שהצדדים אינם חלוקים על כך שתקופת עבודתו והיקפה הם כאמור בדיווחי שירות התעסוקה.

עדות התובע באשר לאירוע של החרמת היתר הכניסה לעבודה שלו על ידי מפקחים הייתה מהימנה והיא לא נסתרה. מחקירתו הנגדית של מר חמזה עליאן עלה כי אין הוא יכול לסתור את עדות התובע, שכן לא היה מודע להעסקתו של התובע באמצעות אבו מאלק בסוף תקופת עבודתו של התובע ואף לא ידע מה היה מעמדו של אבו מאלק.